|
נתיב תת-קרקעי כאשר סיב אופטי חודר למתקן בשתי נקודות נפרדות – בצפון מערב המבנה ובדרום מזרח
המבנה – מקנה יתירות לתשתיות התקשורת בכניסה למבנה. נתיב הכבלים האופטיים נכנס למבנה דרך החפיר ההיקפי למבנה במפלס תת-קרקעי – דרך קיר דיפון כפול.
ניתוח נתיב מערכות החשמל מיזוג האוויר והכיבוי – מחדרי הפרויקט ועד לגנראטור, מצננים או מאגרי חומרי הכיבוי והגז.
תשתיות חשמל – חדרי הפרויקט וכן מרכז האנרגיה הכולל 2 גנראטורים –לאספקת חשמל רציפה, לוחות חשמל ומיתוג, שנאים למתח גבוה ולמתח נמוך, מערכות מצברים ו- UPS – נמצאים במכלול התת-קרקעי של מתקן Med-1. (מפלס 2-) והינם מוגנים כנגד כלל האפקטים בטבלת האיומים. גם חדרי הפרויקט וההזנות אליהם – נמצאים במכלול התת-קרקעי (במפלס 2-) וממוגנים באותה רמת מיגון.
הטופולוגיה של מתקן החשמל מתאפיינת על-ידי 2 מסלולי הזנה בלתי תלויים.
מבחינת ההזנות – המתקן ניזון מרשת הארצית של חברת חשמל – משתי תחנות משנה (תחמ"ש) שונות; כניסת כבלי החשמל הינה תת-קרקעית, וכן מסופקת אספקת חשמל חירום במקרה תקלה חיצונית משני גנראטורים – המספקים זרם רציף ללא הפרעה במעבר מחח"י לגנראטור; כל גנראטור מסוגל להזין כל הצרכנים הייעודיים ומערכות התקשוב והבקרה. לוחות הזנה למערכות התקשוב בעלי יתירות (שדה A ושדה B – מסוגלים כל-אחד מהם להזין מערכות התקשוב באופן חליפי זה לזה. תשתיות החשמל – לוחות חשמל, שנאים, וגנראטורים – מותקנים, באמור, במפלס תת-קרקעי (מפלס 2- ) באגף B.
מכלול האנרגיה התת-קרקעי נמצא, כאמור, באגף B – כאשר קיים דיפון קיר כפול בין המבנה והסביבה. 2 מיכלי הסולר לגנראטורים הינם מיכלים תת-קרקעיים בנפח 30 טון כל-אחד, ממוקמים במכלול תת-קרקעי מבטון מזוין הכולל גם מאצרה מתאימה. נפח המיכלים מאפשר פעילות רצופה של גנראטורים במשך 10 ימי עבודה ללא תדלוק חיצוני.
מערכות מיזוג אוויר – המערכת מתוכננת לפעול בגישה המבטיחה יתירות על-פי n+1. שיטת הקירור כיום – מערכות טפול באוויר בחצר המבנה – כולל מעבים ויחידות טפול באוויר.
מערכות מים במתקן כוללות מיכול מים לחירום לצורכי האנשים במתקן ולצורכי כיבוי אש:
1.מיכל בנפח 30 מ"ק לצורכי אנשי הצוות; כמות זו יכולה להספיק לשהייה של מעל 20 יום ל- 15 אנשי הצוות.
2.מיכל בנפח 100 מ"ק לכיבוי אש, בנוסף למערכות הידרנטים בחצר המתקן ולמערך בכיבויים הפנימי.
ניתוח המכשולים הפיזיים, אמצעי הבקרה, הגילוי והתצפית שבכל אחד מהנתיבים המאפשרים גישה אל חדרי הפרויקט או הרכיבים הקריטיים לתפקודו (בסעיפים 1 ו- 2 לעיל), כולל מסדרונות, דלתות וחלונות.
מסביב לחדרי הפרויקט קיימים מספר מעגלי הגנה ובקרת כניסה:
א.גדר חיצונית הכוללת שערים נשלטים ומופעלים – כולל מצלמות וזרקורים – משתי עמדות בקרה - ממרכז הבקרה הממוקם בקומה התת קרקעית ומעמדת המאבטח בכניסה.
ב.מבנה עילי שדלתותיו נשלטות ומבוקרות ע"י מערכת בקרת כניסה וטמ"ס משתי עמדות בקרה - ממרכז הבקרה הממוקם בקומה התת קרקעית ומעמדת המאבטח בכניסה.
ג.כניסה ותנועה במבנה – מתאפשרות רק לאחר זיהוי חד-חד ערכי ובירור זכאות כניסה על-ידי המאבטח. התנועה מוגבלת על-פי הרשאות מבוקרות בקוד.
ד.הכניסה לחדרי התקשוב נשלטת ומבוקרת על-ידי המאבטח במרכז הבקרה ודרך מעבר דלתיים – הכולל בקרה כפולה.
ה.כניסה לחדרי הפרויקט מתאפשרת באמצעות קבלת הרשאה ושחרור נעילה של דלת הכניסה למכלול הפרויקט.
ו.כניסה למכלול האנרגיה – חדרי חשמל, לוחות חשמל, שנאים, גנראטורים ומערכות גבוי מצברים – מבוקרת באמצעות הרשאות לפתיחת הדלתות אל אגף B.
ז.מעלית ייעודית להכנסת ציוד – נשלטת גם היא ומבוקרת על-ידי מרכז הבקרה – על-פי הרשאות.
ח.פתחי מכלול מיכלי הדלק לגנראטורים נשלט ומבוקר על-פי הרשאות – על-ידי מרכז הבקרה.
ט.כניסת הזנת חברת חשמל לחדר המונים – מבוקרת ומתאפשרת בשליטת מרכז הבקרה.
ניתוח עמידות האתר כולו וחדרי הפרויקט שבתוכו כנגד איומי פיצוץ חיצוני של כל אחד מהאיומים שברשימה כולל גם פגיעות ישירות בנקודות קריטיות למבנה וחדירה דרך פתחים לא מוגנים (מרפסת / חלון) ופיצוץ פנימי. בנוסף נלקחו בחשבון גם תרחישים כגון פגיעה קרובה ופיצוץ תת קרקעי בקרבת קיר המבנה.המכלולים הייעודיים של המתקן – הן מכלולי התקשוב והן מכלולי האנרגיה – ממוקמים במפלסים תת-קרקעיים, בתוך מבנה פנימי בתוך קופסה חיצונית מבטון מזוין – כך שהינם ממוגנים ברמה גבוהה כנגד רוב האיומים לעיל.
|
